מאמרים · לארגונים
גרניט בריינר · מייסדת INTO · מאמנת אישית מוסמכת ומטפלת בביופידבק
סטרס בעבודה הוא לא "בעיה אישית" של עובד כזה או אחר. כשצוות שלם נמצא בלחץ מתמשך, זה מורגש בישיבות, בתקשורת ובאיכות ההחלטות. החדשות הטובות: את התגובה הזו אפשר להבין – וללמוד לווסת.
ברגע של לחץ, מערכת העצבים הסימפתטית – "דוושת הגז" של הגוף – נכנסת לפעולה. הורמונים כמו אדרנלין וקורטיזול מעלים את קצב הלב, מזרזים את הנשימה ומכינים את הגוף להתמודדות. זה מנגנון חכם, שנועד לרגעים קצרים.
הבעיה מתחילה כשהלחץ לא נגמר. מחקרים במדעי המוח מראים שתחת סטרס, החלק הקדמי של המוח – זה שאחראי על תכנון, ריכוז, שליטה בתגובות וקבלת החלטות שקולות – עובד פחות טוב. במילים אחרות: דווקא כשהצוות הכי צריך לחשוב בבהירות, הגוף מכוון אותו לתגובה מהירה ואוטומטית.
בפועל, זה נראה כך: ויכוחים שמתלקחים מהר, טעויות קטנות שמצטברות, קושי להתרכז בישיבות, וירידה בסבלנות – גם אצל אנשים מצוינים.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר שחיקה (Burnout) כתופעה תעסוקתית שנובעת מסטרס כרוני בעבודה שלא נוהל בהצלחה. ההגדרה כוללת שלושה סימנים מרכזיים:
כשהסימנים האלה מופיעים אצל כמה אנשים באותו צוות, זה כבר לא עניין אישי – זה עניין ארגוני.
הרצאה מעוררת השראה היא נחמדה, אבל לרוב נשכחת אחרי שבוע. סדנה שמשנה משהו בפועל משלבת שלושה רכיבים:
כמה שאלות שכדאי לשאול לפני שמזמינים:
אני מעבירה סדנאות חוסן וניהול סטרס לרשויות, מוסדות חינוך וארגונים – מפגש אחד, 3 או 6 מפגשים, פרונטלי או אונליין. לפני INTO עבדתי 15 שנה בהראל ביטוח בתפקידי ניהול והדרכה, ואני מכירה את הלחץ הזה מבפנים.
עוד באתר:
מקורות:
המידע במאמר נועד להעשרה, ואינו תחליף לייעוץ רפואי או פסיכולוגי.
אתר זה משתמש בעוגיות (Cookies) כדי לשפר את חוויית הגלישה ולמדוד את יעילות הפרסום. המשך הגלישה באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למדיניות הפרטיות